הדפס
זיהומים בדרכי השתן  






 
מערכת דרכי השתן מורכבת מ-
- שתי הכליות
- השופכנים
- השלפוחית
- השופכה


מערכת דרכי השתן אצל האישה



      מערכת דרכי השתן אצל הגבר 

 
זוג הכליות ממוקמות בחלק האחורי של הגוף בגובה המותניים. תפקידם לנקות חומרים רבים מהגוף ולהפריש את עודף הנוזלים המצטברים בגוף, נוזלים אלו מופרשים מהכליות כשתן .
שני השופכנים הם שתי צינורות דקים באורך כ- 23 ס"מ המנקזים את השתן מכל אחד מהכליות אל עבר שלפוחית השתן .
השלפוחית הינה איבר חלול דמוי בלון הממוקמת בבטן התחתונה, בה נאגר השתן המגיע משתי הכליות. כאשר שלפוחית השתן מתמלאת בשתן מופיעה הרגשה וצורך להטיל שתן, אז מופעלים שרירי השלפוחית באופן רצוני והשתן יוצא מחוץ לגוף דרך השופכה.
השופכה היא צינורית דקה אשר מחברת את השלפוחית אל מחוץ לגוף. אצל הגבר השופכה עוברת דרך הערמונית והפין, אצל האישה צינור זה קצר ביותר ונמצא מעל לנרתיק.

 


 

_________________________________________________________________________________ 



 

דלקת בדרכי השתן מהי?

דלקת בדרכי השתן הינו מצב בו מתפתח זיהום באחד מחלקיה של מערכת דרכי השתן. הזיהום נגרם בדרך כלל על ידי חיידק החודר למערכת דרכי השתן דרך השופכה, ובמיקרים נדירים דרך מערכת הדם. מבחינים  בשני סוגים של דלקות בדרכי השתן:
  • דלקת  של דרכי השתן התחתונות- הנקראת גם דלקת פשוטה, שכוללת את השלפוחית והשופכה. דלקת של השלפוחית הנקראת ציסטיטיס - Cystitis , ודלקת של השופכה הנקראת אורטריטיס -Urethritis .
  • דלקת של דרכי השתן העליונות – הנקראת גם דלקת מורכבת, שכוללת את הכליות והשופכנים . דלקת של הכליות נקראת פילונפריטיס -  Pyelonephritis, דלקות של המערכת העליונה בדרך כלל חמורות יותר עם סיכון של פגיעה בתיפקוד הכליתי .
 
דלקת בדרכי השתן שכיחה יותר בקרב מבוגרים מאשר אצל ילדים. שכיחה יותר בקרב ילדות ונשים מאשר בנערים וגברים. כ- 40% מהנשים וכ- 12% מהגברים יסבלו מדלקת בדרכי השתן במהלך חייהם. הסיבה לכך היא כנראה בגלל השוני במבנה האנטומי (השופכה הקצרה יותר אצל הנשים )  והקירבה של פתח השופכה לפתח פי הטבעת אצל האישה, דבר המקל על החיידקים לעבור מאזור פי הטבעת לפתח השופכה ומשם לשלפוחית.
הטיפול בדלקות דרכי השתן בנשים הרות הינו חשוב ביותר. אם לא מטפלים בדלקת בזמן הדבר עלול להוביל לסיבוכים וללידה מוקדמת.
דלקת  בדרכי השתן ניתנת לטיפול על ידי תכשירי אנטיביוטיקה ,וכאשר נעשה בהם שימוש מושכל ונכון הדלקת אינה גורמת  לסיבוכים והזיהום חולף. אך אם הדלקת אינה מטופלת בזמן הדבר עלול לגרום לסיבוכים משמעותיים כגון : נזק כליתי או הרעלת דם (Urosepsis ).
במרבית המקרים לא ניתן למנוע את הדלקות בדרכי השתן, אך ניתן לנקוט באמצעים כדי להקטין את הסיכון להתפתחותם.

 
מצבים בהם קיים סיכון מוגבר ללקות בדלקת של דרכי השתן : 
  • כאשר קיימת חסימה של דרכי השתן כגון: אבנים בכליות או בשופכנים.
  • בחולים הסובלים ממחלות המונעות לעיתים התרוקנות מלאה של שלפוחית השתן בעת ההשתנה כגון : נפגעי עמוד שידרה, סכרת לא מאוזנת, מערכת חיסונית ירודה, חולים המקבלים טיפול כימותרפי. 
  • נשים פעילות מינית ; סובלות מהתלקחות של דלקות בשלפוחית השתן. התופעה שכיחה יותר בקרב נשים המקיימות יחסי מין בתדירות גבוה יותר. דלקת זו מכונה גם בשם Honeymoon Cystitis" "  דלקת ירח הדבש.
  • יחסי מין אנאליים - מעבר של חיידקים מפי הטבעת לנרתיק ולדרכי השתן בעת קיום יחסי מין אנאליים לפני החדירה לנרתיק.
  • נשים הנושאות התקן רחמי כאמצעי למניעת הריון.
  • אצל גברים עם הגדלה של הערמונית החוסמת את מוצא שלפוחית השתן וגורמת לחוסר התרוקנות מלאה של השלפוחית. שאריות השתן בשלפוחית מהווים  קרקע טוב להתפתחות דלקות.
  • חולים עם צנתר(קטטר) בשלפוחית. 
 


 

_________________________________________________________________________________ 

 


 
מהם הסיבות לדלקות דרכי השתן ?

השתן בעיקרו סטרילי. זהום בשתן מתפתח כאשר חיידק חודר לתוך השתן ומתחיל להתרבות בתוכו. הזהום מתחיל בדרך כלל בפתח השופכה ועולה כלפי מעלה לעבר מערכת דרכי השתן. 90% מדלקות דרכי השתן הפשוטות נגרמות על ידי חיידק הנקרא   קולי. חיידק זה נמצא באופן נורמלי במעי הגס וסביב לפי הטבעת. חיידק זה יכול לנוע מאזור פי הטבעת לכיוון פתח השופכה ומשם אל תוך שלפוחית השתן (בעיקר בקרב הנשים).
הסיבות השכיחות למצב זה הם חוסר שמירה על הגיינה של האזור בעת קיום יחסי מין. בדרך כלל פעולת ההשתנה שוטפת את החיידקים החוצה מהשופכה, אולם במקרים בהם החיידק עובר מהשופכה לשלפוחית הוא עלול לגרום לדלקת של השלפוחית (ציסטיטיס). הזיהום בשלפוחית עלול להתפשט דרך שני השופכנים לכיוון הכליות ולגרום לדלקת של הכליות (פילונפריטיס) המהווה לעיתים מצב קשה ומסוכן אם הדלקת לא מטופלת בזמן. 
לעיתים הימצאות חיידק בשתן לא בהכרך גורמת להתפתחות דלקת בדרכי השתן. לעיתים קרובות ,בקרב האוכלוסיה המבוגרת, מוצאים חיידקים בשתן ללא כל תלונות, סימנים או הפרעות במתן השתן. מצב זה נקרא " דלקת אסימפטומתית " .
 
 תסמינים של דלקות דרכי השתן התחתונות יכולים לכלול:
  • כאבים וצריבה בזמן הטלת השתן.
  • הצורך הדחוף והתכוף במתן השתן. קושי להתאפק.
  • הרגשה של אי יכולת להשלים את מתן השתן.
  • מתן שתן עכור, אדמדם או בעל ריח לא נעים.
  • הרגשת כאבים בבטן התחתונה מעל לשפוחית.
  • לעיתים חום בינוני  º37-38.
 
 
תסימנים של דלקות דרכי השתן העליונות יכולים לכלול:
  • כל אחד מהתסמינים שצויינו של דרכי השתן התחתונות. 
  • חום גבוה מעל º38. 
  • הרגשת בחילה או הקאות.
  • כאבים במותניים בגובה הכליות.
 
 


 

_________________________________________________________________________________ 

 

 
איך מאבחנים זיהום בדרכי השתן ?

האבחנה של זיהום בדרכי השתן מתבססת בעיקר על המידע שהחולה מוסר לרופא הודות הסימפטומים והתלונות, מחלות מהם הוא סובל, ניתוחים שעבר ותרופות שמקבל. הבדיקה הגופנית ובדיקות המעבדה משלימות את הברור.
בדיקת שתן ראשונית ניתן לבצע במרפאה אצל הרופא, נלקחת דגימת שתן ובדיקתה תוך שימוש בנייר מיוחד שטובלים בתוך השתן והמראה תוך מספר דקות אם יש סימנים של דלקת בשתן. לבדיקה זו קוראים Dipstick  .
בדיקת שתן לתרבית הנשלחת למעבדה, שתוצאותיה מתקבלות כעבור מספר ימ ים, תתן לנו מידע על נוכחות חיידק בשתן, ולאילו סוגי אנטיביוטיקה הוא רגיש או עמיד.
לגברים עם דלקת בדרכי השתן יש צורך לבצע בדיקה רקטלית על מנת למשש את הערמונית להעריך את גודלה, והאם היא רגישה ?. זאת כדי לשלול דלקת חריפה של הערמונית .
 
במיקרים מסוימים נחוץ לבצע בדיקות הדמיה, כמפורט להלן, כדי לחפש סיבות או מצבים העלולים  לגרום ליתר שכיחות של דלקות בשתן. בעיקר הדבר נחוץ בחולים עם זיהומים חוזרים בדרכי השתן, ועם חיידק לא שיגרתי.
  • אולטרא- סאונד של דרכי השתן  מבוצע לצורך  ברור של בעיות בכליות ובשלפוחית, כולל בדיקת שארית שתן  במידה וקיימת .
  • בדיקת  CT – טומוגרפיה ממוחשבת נעשית לצורך הדגמת מערכת דרכי השתן בחיפוש אחר המצאות שינויים אנטומיים, אבנים וחסימות במערכת דרכי השתן .
 
ציסטוסקופיה – הסתכלות ישירה לתוך שלפוחית השתן עם מכשיר מיוחד, ציסטוסקופ, המוחדר לשלפוחית בחיפש אחר המצאות של ממצאים בשלפוחית היכולים לגרום לדלקת . 
 


 

_________________________________________________________________________________ 



 

מהו הטיפול בזיהום בדרכי השתן?

הטיפול המקובל בדלקת פשוטה ובדלקת מורכבת של דרכי השתן הוא טיפול אנטיביוטי. סוג האנטיביוטיקה ומשך זמן הטיפול תלוי בחומרת הדלקת.
 
טיפול בדלקת של השלפוחית  – Cystitis   
הטיפול בדלקת של שלפוחית השתן  אצל אישה בריאה הוא בדרך כלל מתן אנטיביוטיקה למשך  3-7 ימים. לעיתים מתן אנטיביוטיקה חד פעמית (מונורול) מספיקה בטיפול דלקת קלה .
בגברים עם זיהום בדרכי השתן התחתונות הטיפול האנטיביוטי הוא בדרך כלל למשך 7-14 ימים. עם קיימת דלקת בערמונית הטיפול האנטיביוטי ממושך יותר וניתן למשך כ- 4 שבועות.
להקלת הכאב והצריבה בזמן הטלת השתן הנלווים בזהומים של דרכי השתן התחתונות, ניתן לתת סדורל  (Pyridium) או אוריקל . 
 החמצת השתן על ידי מתן תכשירים של ויטמין C  גם היא נמצאה יעילה, וזאת משום שרוב החיידקים אינם שורדים באווירה חומצית. גם מתן  היפרקס (Hiprex ) בשילוב עם ויטמין סי מהווים  טיפול מניעתי ואנטי בקטריאלי יעיל ביותר  בדלקות חוזרות של דרכי השתן .
זיהום של השופכה (אורטריטיס ) - אצל הגבר או האישה יכולה להיות כתוצאה מחיידק המועבר דרך יחסי מין, על כן במיקרים בהם מופיעות הפרשות ווגינליות אצל האישה או הפרשות מהשופכה (מהפניס) אצל הגבר, הדבר מצריך טיפול אנטיביוטי מיוחד .  
 


 

_________________________________________________________________________________ 


       

 
        
 טיפול בזיהום של דרכי השתן העליונות (פילונפרויטיס )

הטיפול בדלקת של דרכי השתן העליונות, שלעיתים רבות היא מורכבת, מצריך בדרך כלל אישפוז ומתן נוזלים ואנטיביוטיקה דרך הווריד למספר ימים. לאחר מכן המשך טיפול אניביוטיקה דרך הפה לפרק זמן של 10-14 ימים. בדלקות מורכבות יותר יש צורך בטיפול ממושך של מתן אנטיביוטיקה למספר שבועות .
 
מתי יש צורך לפנות לטיפול רפואי ?
כל אדם מבוגר או ילד אשר מפתחים תסמינים של זיהום בדרכי השתן יש לפנות לטיפול רפאוי רצוי תוך 24 שעות .
אם התסמינים של הדלקת מצביעים על דלקת של דרכי השתן התחתונות, כלומר דלקת פשוטה, יש לקבוע פגישה עם הרופא המטפל .
אם התסמינים מכוונים לדלקת של דרכי השתן העליונות כלומר דלקת מסובכת, מלווה בחום גבוה, צמרמורת וכאבים באזור אחד המותניים או הגב, יש לפנות מיד לקבלת טיפול רפואי. במידה והרופא המטפל אינו פנוי יש לגשת מיד לחדר המיון הקרוב .


 

_________________________________________________________________________________ 



 

מהם האמצעים למניעת דלקות בדרכי השתן?

ישנן מספר אמצעים שניתן לנקוט על מנת להקטין את הסיכון לחלות בדלקת של דרכי השתן והם:
  • יש להרבות בשתיה בעיקר מים. שתיה מרובה גורמת להשתנת יתר ולשטיפת החיידקים ממערכת השתן ומהשלפוחית אל מחוץ לגוף.
     
  • יש להמנע מהתאפקות בהטלת השתן. יש ללכת ולהטיל שתן בעת הצורך ולא להתאפק ולדחות את הטלת השתן.
  • עצירות עלולה להגביר את הסיכויים להתפתחות של דלקת בדרכי השתן, לכן יש למנוע ולטפל בעצירות. 
  • יש לשמור על היגיינה באזור אברי המין ובעיקר לשטוף היטב לאחר קיום יחסי מין.
  • יש להתרוקן ולהטיל שתן מיד לאחר קיום יחסי מין דבר המסייע לשטוף את החיידקים אל מחוץ לגוף.
  • בגלל הקרבה של מערכת דרכי השתן והצואה אצל האשה, יש להמנע מלנגב את פי הטבעת מאחורה לכוון הווגינה  (ראה תמונה).
 

איסור ניגוב פי הטבעת מאחור
 


 

_________________________________________________________________________________ 

 

 
משהו לא ברור בנושא? כתבו לי ואשתדל לענות לכם בהקדם האפשרי.

שם מלא:
דואר אלקטרוני*:
שאלה*:
  
התכנים, התשובות וכל מידע באתר זה נועדו לספק אינפורמציה במספר נושאים באורולוגיה, ואינם מהווים חוות דעת - לא מקצועית ולא אחרת – וכן אינם מהווים תחליף להתייעצות עם אורולוג מומחה.